המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם היא המחלקה הגדולה ביותר המספקת שירותים נוירוכירורגיים לכל איזור הצפון. המחלקה מטפלת בכל המחלות הנוירוכירורגיות, כולל חבלות ראש, הפרעות שונות בכלי הדם של מערכת העצבים, כריתות של גידולי מוח, טיפול ניתוחי בהפרעות תנועה, טיפול במחלות של בסיס הגולגולת, ניתוחים מורכבים של עמוד השדרה, נוירוכירורגיה של ילדים ועוד.
נוירוכירורגיה לכריתת גידולי מוח התפתחה במהלך השנים, ממקצוע שבו מטרת הניתוח היא הישרדות וכריתה של הגידול, למקצוע שבו היעד היום הוא כריתה מקסימלית עם שימור מלא של התפקוד המוחי. למעשה, מדברים היום על האיזון שבין הכריתה לבין התפקוד. יש מידע רב בספרות המקצועית לגבי הסיכונים הנלווים במקרים שבהם נגרם לחולים חֶסר נוירולוגי בעקבות ניתוח הכריתה. בכל גידול מוחי – שפיר או ממאיר – עדיף למטופל שתישאר שארית גידולית ובלבד שלא ייגרם נזק נוירולוגי. הפרוגנוזה של חולים שאצלם נגרם נזק נוירולוגי גרועה יותר מזו של חולים שיצאו מהניתוח ללא פגע.
לכן, התמחתה המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם בשנים האחרונות בניתוחים לכריתת גידולי מוח תוך שימור מקסימלי של התפקוד. במאמר זה ניתן כמה דוגמאות לשימור תפקוד מוחי במהלך ניתוחים לכריתת גידולים.

שימור תפקוד בגידולים של בסיס הגולגולת האחורי
פרופ' גיל סוירי, מנהל המחלקה, מוביל את תחום הניתוחים לכריתת גידולים בבסיס הגולגולת. גידולים באיזור הזה הם במרבית המקרים גידולים שפירים, שיוצרים לחץ על עצבי הגולגולת ועלולים לגרום לירידה בשמיעה, בראייה ובתנועות גלגלי העיניים, ולפגיעה בעצב הפנים, פגיעה בתחושת הפנים ועוד. במהלך ניתוחים לכריתה של גידולים בבסיס הגולגולת האחורי, יש לעתים קרובות מעורבות של עצב הפנים, השולט בתנועות הפנים. פגיעה בעצב זה עלולה להוביל לחולשה או שיתוק של מחצית הפנים, ואף לפגיעה בראייה כתוצאה מכך. חולשה בעצב הפנים נושאת בחובה מעמסה פיזית ונפשית קשה ביותר, ויש לעשות כל פעולה אפשרית כדי להימנע ממנה. פרופ' סוירי התמחה במיוחד בכריתה של גידולים מסוג זה. לפני הניתוח, לאחר שהמטופל עובר הרדמה כללית, מותקנים בשרירי הפנים חיישנים המחוברים למכשיר המודד תגובה של השרירים האלה. במהלך הניתוח הוא משתמש במכשיר מיוחד, המפעיל גירוי חשמלי בעוצמה נמוכה, והחיישנים שהוכנסו מבעוד מועד לשרירי הפנים מודדים את תגובת השרירים. כך ניתן לאתר באופן מדויק ביותר את עצב הפנים, ולהימנע מפגיעה בו. בדרך זו אפשר להימנע מפגיעה בעצב, על הנכות והפגיעה הנלווֹת לכך.

שימור תפקוד הורמונלי – גידולים של בלוטת ההיפופיזה
תחום אחר בניתוחים של בסיס הגולגולת הוא הטיפול בגידולים של בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה). ההיפופיזה היא הבלוטה ההורמונלית החשובה ביותר בגוף האדם, והיא שולטת כמעט על כל הפרשת ההורמונים בגוף. ההיפופיזה שולטת גם על הפרשת הורמונים מאיברים אחרים בגוף, כולל בלוטת יותרת הכליה (אדרנל), איברי הרבייה, בלוטת התריס ועוד. מטופלים שסובלים מפגיעה בבלוטת ההיפופיזה נדרשים לנטילת תרופות הורמונליות כל חייהם. לכן יש להגנה על ההיפופיזה חשיבות עליונה בניתוחים לכריתת גידולים. בגידולים המערבים את איזור ההיפופיזה, נמצא לעתים גידול הממוקם מתחת לבלוטה. לכן בגידולים כאלה העדיפות היא לניתוח מכיוון מטה, ולא בפתיחת גולגולת רגילה. פרופ' סוירי מנהל את המרכז לניתוחי היפופיזה, ותוך שיתוף פעולה עם המחלקה לניתוחי אף-אוזן-גרון, מתבצע ניתוח באמצעות צינור קטן המוחדר דרך האף. דרך הצינור הזה מועברת מצלמה, המאפשרת לראות היטב את שדה העבודה, ובו מועברים גם כלי העבודה. המצלמה, עם כלי העבודה, מועלית דרך האף לעבר בסיס הגולגולת. כך מגיעים ישירות אל הגידול, תוך הימנעות מפגיעה בבלוטה החשובה שמעליו. בדרך זו נחסכו בשנים האחרונות ממאות חולים פגיעה בתפקוד ההורמונלי והכורח ליטול תרופות הורמונליות כל חייהם .

שמירת תפקוד מוטורי בכריתת גידולים תוך-מוחיים
גידולים תוך-מוחיים הם גידולים הנמצאים בתוך רקמת המוח עצמה. הם יכולים להיות גידולים שמקורם ברקמת המוח, או גרורות שמגיעות מאיברים אחרים בגוף, באמצעות זרם הדם אל המוח.
את תחום הכריתה של גידולים תוך-מוחיים מוביל ד"ר עידו פלדור, סגן מנהל המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם. ד"ר פלדור התמחה במשך שלוש שנים בשני המרכזים המובילים בעולם בניתוחים לכריתה של גידולים תוך-מוחיים.
חלק מהגידולים התוך-מוחיים נמצאים באיזור המוטורי – האיזור במוח השולט בתנועה של שרירי הצד הנגדי של הגוף. כריתה של גידולים תוך-מוחיים באיזורים של שליטה בתנועה מצריכה ניטור רציף של תפקוד התנועה. לפני הניתוח, ולאחר שהחולה מורדם, מתקינים חיישנים בשרירי הצד השני של הגוף. לאחר חשיפת המוח, נעשה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת בכדי לאתר את איזורי התנועה ואת איזורי התחושה במוח. במהלך הכריתה, ניתן להעריך את המרחק של האיזור שבו עובדים מהעצבים השולטים בתנועה, ולכוון את הניתוח בהתאם. במקרים שבהם מסנן גידול את האיזור המוטורי, ניתן להגיע לכריתה אופטימלית, תוך שימור תפקוד, ומניעת נכות ופגיעה בתחושה.

ניתוחים בעֵרוּת לכריתת גידולי מוח
ד"ר עידו פלדור מוביל גם את תחום הניתוחים בערות. כאמור ניתן לבצע שימור תפקוד תנועתי ותחושתי גם כשהחולה בהרדמה כללית, תוך ניטור של התנועה והתחושה. עם זאת ישנם תפקודים מוחיים ספציפיים, שאותם לא ניתן לבחון ולשמר כשהחולה מורדם. דוגמאות לכך הן תפקודי דיבור, הבנה, זיכרון ותפקודים מוטוריים ספציפיים. כך למשל, אם החולה הוא שען במקצועו, ועבודתו מחייבת תנועה מדויקת של תיקון שעונים, הרי שימור כוח גס לא יספיק על מנת לשמר את איכות חייו לאחר הניתוח. במקרים כאלה נדרש ביצוע של ניתוח כריתת גידולי מוח בזמן שהחולה ער. בזמן הכריתה מתבקש החולה לבצע את הפעולה שעליה מעוניינים להגן (למשל דיבור, תפקודי זיכרון או תנועה מוטורית ספציפית), ואחד מאנשי הצוות מוודא שהחולה מבצע את הפעולה באופן רציף, ולא נגרמת פגיעה בזמן הכריתה לתפקוד הזה.
ברמב"ם הוקם צוות ייעודי רב-תחומי לניתוחים בערות. הצוות כולל נוירו-פיזיולוג, רופאה מרדימה המתמחה בניתוחים נוירוכירורגיים, נוירו-פסיכולוג ואת ד"ר פלדור, נוירוכירורג המתמחה בניתוחים מהסוג הזה. ברמב"ם בוצעו כבר עשרות ניתוחים כאלה, עם הצלחה בכריתה מקסימלית תוך שימור תפקודים ייחודיים.