אל כמיליון אנשי צוות ובני שישים פלוס מחוסנים בישראל, הסתננו לא מעט צעירים. ילדים ובני נוער, לעומת זאת, כלל אינם על מפת החיסונים. בשלב הזה, החיסונים אינם זמינים לילדים. זאת משום שבשל הבעייתיות בעריכת ניסויים בילדים, חברות התרופות לא כללו אותם מלכתחילה בניסויים הקליניים. מאידך, לא ניתן להסתמך על תוצאות הניסויים במבוגרים כדי להסיק מהם לגבי ילדים.

"ילדים הם לא רק מבוגרים קטנים", הדגישה ד"ר סאלי פרמר, פרופסור לרפואת ילדים מאוניברסיטת דיוק. "המערכת החיסונית של ילד שונה מזה של מבוגר. יש חיסונים מסוימים שעובדים טוב יותר אצל ילדים מאשר מבוגרים. ויש חיסונים מסוימים שעובדים פחות טוב אצל ילדים בהשוואה למבוגרים".

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, קראה לחוקרים להרחיב את הניסויים שלהם כדי לכלול יותר ילדים. ואכן, בעקבות ההצלחה בפיתוח החיסונים למבוגרים, חברת התרופות "פייזר" כבר דיווחה כי החלה לבדוק את חיסון הקורונה הניסיוני שלה בילדים בני 12 ומעלה. אלא שבשונה מהניסויים בחיסונים למבוגרים, הנסיינים אינם ממהרים להתנדב. עד כה, דווח על מאות בודדות של ילדים שהצטרפו לניסוי.

ד"ר רוברט פרנק, מנהל מרכז מחקר החיסונים בבית החולים בסינסינטי, ציין: "אנחנו חושבים שחיסון לילדים ומתבגרים יהיה מרכיב קריטי בשליטה על התפשטות הנגיף. למרות ששיעור התמותה בקרב ילדים שחולים בקורונה הוא נמוך יותר מאשר אצל מבוגרים, הוא לא אפס. ילדים עלולים לפתח מחלות קשות וגם למות מקורונה, ואין שום דרך לצפות למי מהם זה יקרה".

פרופסור יוסף פרס עד לא מכבר מנכ"ל מרכז שניידר לילדים וכיום נשיא ארגון "למענכם", מצביע על חלקם של הילדים במגיפה במהלך השנה האחרונה, מאז התחלת הקורונה, הילדים עצמם נפגעים פחות - אבל הם אחד ממקורות ההדבקה. יש להם השפעה לא קטנה בהדבקות, בהעברת המחלה, למרות שהם בעצמם לא חולים קשה. בשניידר היו מקרים בודדים של ילדים חולי קורונה שאושפזו, אך המחלה עצמה לא היתה קשה. זו בעצם התבטאות המחלה בילדים עד גיל 16. עם זאת, ישנן תופעות אחרי הקורונה - תסמונת מוכרת וידועה. היו אלפי מקרים בעולם של ילדים שלקו בתסמונת דמויית קוואסקי שגורמת לתהליכים דלקתיים בדופן כלי הדם".

"ילדים שחלו בקורונה בצורה קלה, פיתחו תופעות לוואי קשות של התסמונת. ברחבי העולם היו מאות דיווחים, וגם בארץ היו לנו מספר מקרים בודדים. הרופאים תודרכו לשים לב לתסמונת אחרי הקורונה. בחודשים האחרונים פורסמו פחות דיווחים על תסמונת קוואסקי, אבל אסור לשכוח שהקורונה עדיין איתנו וחשוב להיות עירניים למקרים כאלה".

נקודה חשובה נוספת שפחות חושבים עליה, מציין פרופ' פרס, היא ההשלכות הנפשיות של הקורונה על הילדים. "אין ספק שקורונה לא עושה טוב לנפש הילד. אני מניח שעוד נראה ונרגיש את התופעות הנפשיות, החינוכיות, החברתיות וההתנהגותיות. כרגע הגענו לשלב שיש תקווה גדולה שהחיסון יקצר את התקופה הקשה ויסייע להתגבר על המחלה".

למה לא לחסן גם את הילדים?

פרופ' פרס: "הניסויים הקליניים נעשו בעיקר על מבוגרים. עד כה נכללו בניסויים כ-2,000 ילדים בלבד בכל המחקרים. זו הסיבה שאין מידע כיצד החיסון משפיע על ילדים, ולא ידוע מהו המינון המתאים. לא משום שהחיסון אינו טוב או אינו מתאים לילדים, פשוט לא ביצעו ניסויים שכללו ילדים, וזה באמת מאוד חבל. בשלב זה לא ממליצים על חיסון לילדים כי אין ניסיון בכך, אבל אין ספק שזה יגיע, כי הילדים הם כזכור המקור להדבקה".



נצטרך לחסן ילדים

על פי נתוני האגודה האמריקאית לרפואת ילדים, עד לפני כחודש נדבקו בקורונה מעל 1.3 מיליון ילדים בארה"ב, כאשר הרוב המכריע של הילדים עברו את המחלה בצורה קלה עד קלה מאוד ונטולת תסמינים. השאלה הגדולה היא, מהי, בעצם, ההצדקה לחסן ילדים בריאים. הם הרי עוברים את המחלה בצורה קלה מאוד.

אם המבוגרים יהיו מחוסנים, לא תהיה סיבה לחסן ילדים.

פרופ' פרס: בכל אופן נצטרך לחסן ילדים. אפילו אם לחיסון יש יעילות גבוהה של מעל 90%, מתוך מאה מחוסנים - בשישה שבעה החיסון לא נקלט. יהיו גם אנשים עם אלרגיות או התוויות נגד שלא יוכלו להתחסן. בנוסף, אין סיכוי שהאוכלוסיה תתחסן במאה אחוז. אם 70% יתחסנו זו תהיה הצלחה גדולה. אני מניח שבתום מבצע החיסונים, שליש מהמבוגרים לא יהיו מחוסנים - וזה מספר לא קטן של אנשים שעלולים להידבק בקורונה. לכן אין ספק שבאיזשהו שלב נצטרך לחסן גם ילדים.

חשוב גם לזכור שעדיין לא ידוע האם השפעת החיסון תהיה לטווח הארוך. עוד לא ידוע בוודאות כמה זמן מחזיקים הנוגדנים שנוצרים אצל חולי הקורונה בעקבות המחלה, ועדיין איננו יודעים כמה זמן יחזיקו הנוגדנים שייווצרו כתוצאה מהחיסון. יתכן שנצטרך לחזור ולהתחסן שוב מדי שנה. ההמלצה היא חד משמעית - להתחסן. גם לאלה שהיו חולים בקורונה, מומלץ להתחסן (ברגע שיהיו חיסונים כמובן). לא ידוע כמה זמן יחזיקו הנוגדנים, והחיסון אינו גורם כל נזק".

עד לפני מספר שבועות, הסקרים הראו שכמחצית מהאוכלוסיה בישראל הצהירו שהם לא מתכוונים להתחסן. מה בעצם קרה?

פרופ' פרס: "זה נכון, היתה אווירה כזו, בייחוד כאשר ה-FDA עדיין לא אישר את החיסונים והמידע המחקרי על הניסויים עדיין לא פורסם. לאחר שכל הנתונים הוצגו בשקיפות מלאה, הוסרו הספקות. ההרגשה היום שונה לגמרי, יש התנפלות על החיסונים ואנשים צובאים על המרפאות, כולם מחכים להתחסן. החיסון לקורונה מציל חיים ומשנה את צורת החיים".

"ועדיין, לצערי יש שמפיצים מידע מסולף וקונספירציות נגד החיסונים וזורעים חששות בציבור. במסגרת ארגון 'למענכם', שזכיתי לשמש כנשיאו, אנחנו עושים מאמצים להגביר את התמיכה ולעודד את ההתחסנות בציבור החרדי. הרב ערבליך לצד מאמצי הסברה, ביקש להיות מהראשונים להתחסן כדי לתת דוגמא אישית, ואכן הוא וגם אני וד"ר בני דוידזון התחסנו כדי לתת דוגמא ולשדר לעם ישראל את המסר שהחיסונים בטוחים!"

פרופ' פרס, מבכירי המומחים בישראל ברפואת ילדים, ראומטולוגיה ורפואה דחופה ועד לא מכבר מנכ"ל בית החולים שניידר, ועתה משמש כנשיא "למענכם", מספר: "אחרי כ-13 שנים בהם ניהלתי את מרכז שניידר לרפואת ילדים, והובלתי אותו להצטיינות בסטנדרטים בינלאומיים, פרשתי מתפקידי. בשנתיים האחרונות עמדתי בקשר עם הרב ערבליך, המייסד והיו"ר, שהיה אתי בקשר כחלק מפעילותו הרפואית לטובת אלו שזקוקים לסיוע ברגעים הקשים והחלטתי להיות חלק מזה. לכן אחר פרישתי, הצטרפתי בהתנדבות לארגון' ובזאת חברתי לכ-100 רופאים מהמובילים בישראל, שמתנדבים בארגון ונותנים המלצות, כולל מהתמחויות מאוד ספציפיות. אנחנו רואים מכאן ציבורים רחבים מאוד ואת המיוחדות של כל ציבור. דוקא בימים אלו שיש מירוץ נואש בין קצב ההדבקה הגובר והתחלואה המתעצמת לבין התחסנות האוכלוסיה ויש לכך משמעות מאוד גדולה לציבור החרדי שהוא קהילתי מאוד במהותו והצורך לשמור על אורח חייו הרבה יותר משמעותי מאשר בציבורים אחרים, לכן העובדה שיש חיסון מחייבת לרוץ ולהתחסן. עם זאת, אסור שזה יכניס את הציבור לשאננות. חייבים להתחסן וחייבים עדין להמשיך להקפיד על כללי הזהירות. המחלה עדיין כאן, והיא עלולה לפגוע גם בילדים, חייבים לשמור על כללי הבריאות. למענכם, ולמען זולתכם".